היום, יותר מתמיד, כל ארגון שמפתח או צורך תוכנה מדבר על ארכיטקטורת CLOUD NATIVE, אולם כל חברה, בונה את היסודות של הארכיטקטורה בצורה שונה.
בשני המאמרים האחרונים שלי, הסברתי את היתרונות של ארכיטקטורה זו, ומדוע על חברות הטלקום להתחיל את המעבר ל-CLOUD NATIVE.
במאמר זה, אני מתמקד ביסודות שנלמדו אחרי מחקר מעמיק של חברות הענן הציבורי (אמזון, גוגל, מיקרוסופט ועוד), ויישומם בטלקום.
כמו נפט, מידע הוא משאב שנהיה יקר ערך רק אם הוא מופק ומזוקק כראוי. אך לעומת משאבים טבעיים וסופיים, המידע הגולמי שענקי הטכנולוגיה מעבדים באופן תמידי הוא אינסופי וגדל בקצב אקפוננציאלי.
דור 5 מציג לראשונה את רעיון פרוסות הרשת (network slicing) המאפשר לספקי התקשורת לתמוך במגוון רב של שירותים ומודלים עסקיים חדשים הפותחים את הרשת הסלולארית לפלחי תעשייה חדשים. במאמר הבא נסקור את המפתח לבנייה וניהול רשת התומכת בעשרות אלפי פרוסות רשת, המאפשר ניהול דינאמי ורווחי.
לכל עסק (מעסק קטן ועוד חברה גדולה), יש סט יעדים מסוים שהוא מקווה להשיג למעבר לארכיטקטורת CLOUD NATIVE.
בבלוג הקודם שלי דנתי ביתרונות של ארכיטקטורה זו וכיצד ניתן לנצל את היתרונות שלה על מנת להשיג את מלוא הפוטנציאל הענן. כל זאת (ועוד) במאמר השני בסדרה.
על מנת לנצל את פוטנציאל העיסקי האדיר הגלום בדור החמישי, ולאפשר הוספת שירותים ואפליקציות במהירות ,המעבר לתצורת CNF (CLOUD -NATIVE), הופכת להיות הכרחית.
על ההבדל בין VNF לCNF ומה העתיד צופן לטכנולוגית הענן – מאמר מאת לירון גולן
כמו נפט, מידע הוא משאב שנהיה יקר ערך רק אם הוא מופק ומזוקק כראוי. אך לעומת משאבים טבעיים וסופיים, המידע הגולמי שענקי הטכנולוגיה מעבדים באופן תמידי הוא אינסופי וגדל בקצב אקפוננציאלי.
דור 5 מציג לראשונה את רעיון פרוסות הרשת (network slicing) המאפשר לספקי התקשורת לתמוך במגוון רב של שירותים ומודלים עסקיים חדשים הפותחים את הרשת הסלולארית לפלחי תעשייה חדשים. במאמר הבא נסקור את המפתח לבנייה וניהול רשת התומכת בעשרות אלפי פרוסות רשת, המאפשר ניהול דינאמי ורווחי.
לכל עסק (מעסק קטן ועוד חברה גדולה), יש סט יעדים מסוים שהוא מקווה להשיג למעבר לארכיטקטורת CLOUD NATIVE.
בבלוג הקודם שלי דנתי ביתרונות של ארכיטקטורה זו וכיצד ניתן לנצל את היתרונות שלה על מנת להשיג את מלוא הפוטנציאל הענן. כל זאת (ועוד) במאמר השני בסדרה.
