היום, יותר מתמיד, כל ארגון שמפתח או צורך תוכנה מדבר על ארכיטקטורת CLOUD NATIVE, אולם כל חברה, בונה את היסודות של הארכיטקטורה בצורה שונה.
בשני המאמרים האחרונים שלי, הסברתי את היתרונות של ארכיטקטורה זו, ומדוע על חברות הטלקום להתחיל את המעבר ל-CLOUD NATIVE.
במאמר זה, אני מתמקד ביסודות שנלמדו אחרי מחקר מעמיק של חברות הענן הציבורי (אמזון, גוגל, מיקרוסופט ועוד), ויישומם בטלקום.
לכל עסק (מעסק קטן ועוד חברה גדולה), יש סט יעדים מסוים שהוא מקווה להשיג למעבר לארכיטקטורת CLOUD NATIVE.
בבלוג הקודם שלי דנתי ביתרונות של ארכיטקטורה זו וכיצד ניתן לנצל את היתרונות שלה על מנת להשיג את מלוא הפוטנציאל הענן. כל זאת (ועוד) במאמר השני בסדרה.
על מנת לנצל את פוטנציאל העיסקי האדיר הגלום בדור החמישי, ולאפשר הוספת שירותים ואפליקציות במהירות ,המעבר לתצורת CNF (CLOUD -NATIVE), הופכת להיות הכרחית.
על ההבדל בין VNF לCNF ומה העתיד צופן לטכנולוגית הענן – מאמר מאת לירון גולן
כיום, רוב הארגונים עם ארכיטקטורה מונוליטית מבצעים שינוי ועוברים ל-microservices, המעבר הוא תהליך ארוך ולא טריוויאלי שדורש עבודת הכנה ותכנון נכון של התהליך. במאמר זה נשתף מהניסיון שלנו, איך לגשת לאתגר, מה הם השלבים לתהליך מוצלח וכן סט של קווים מנחים לביצוע יעיל ואיכותי.
לכל עסק (מעסק קטן ועוד חברה גדולה), יש סט יעדים מסוים שהוא מקווה להשיג למעבר לארכיטקטורת CLOUD NATIVE.
בבלוג הקודם שלי דנתי ביתרונות של ארכיטקטורה זו וכיצד ניתן לנצל את היתרונות שלה על מנת להשיג את מלוא הפוטנציאל הענן. כל זאת (ועוד) במאמר השני בסדרה.
על מנת לנצל את פוטנציאל העיסקי האדיר הגלום בדור החמישי, ולאפשר הוספת שירותים ואפליקציות במהירות ,המעבר לתצורת CNF (CLOUD -NATIVE), הופכת להיות הכרחית.
על ההבדל בין VNF לCNF ומה העתיד צופן לטכנולוגית הענן – מאמר מאת לירון גולן
