האסון המזעזע בהר מירון המחיש יותר מתמיד את הצורך ברשת תקשורת אמינה ומאוחדת בפרט עבור "המגיבים הראשונים" – הפראמדיקים, החובשים וכל שאר כוחות החילוץ וההצלה השייכים לגופים שונים ואשר מצאו עצמם יחד פועלים באנדרלמוסיה שנוצרה באתר מבלי יכולת אפקטיבית לתקשר ביניהם.
במשך שנים רבות מדברים על נושא רשת התקשורת כזו בפורומים שונים, אך לצערי אך מעט נעשה בעניין.
מרכיב המפתח הוא הרשת הסלולארית: הרשת שנבנתה כדי לשרת בשגרה לא ערוכה לשירות בחירום, ועם זאת מדובר ברשת בעלת הפריסה הגאוגרפית הנרחבת ביותר ובעלת הצוותים המקצועיים ביותר של חברות הסלולאר – רבים מהם עוסקים בתחום שנים רבות וזו המקצוענות שלהם.
איך משלבים כוחות, תרתי משמע? איך נעזרים ביתרונות הרשת הסלולארית (פריסה נרחבת, צוותים מקצועיים) ובמקביל נותנים מענה אפקטיבי לסוגיית העומס והשירות בחירום?
התשובה טמונה בשילוב חכם של רשתות סלולאריות פרטיות ארגוניות, יחד עם מתן אישור חוקי לספק שירות עם תיעדוף וקדימות לכוחות החילוץ וההצלה.
רשת סלולארית ארגונית בשירות ארגוני ההצלה
רשת סלולארית ארגונית, כשמה כן היא, הנה רשת הנבנית כדי לשרת ארגון מסוים באופן סגור ומאובטח, ומספקת תקשורת אמינה עם מנגנוני תיעדוף לאנשים, לרחפנים, למצלמות וכו. הרשת יכולה להיות תחומה גאוגרפית לקמפוס (למשל במפעל חכם) או פרוסה ברמה ארצית, ועדיין להיות מוגבלת לארגון ספציפי (למשל עבור מד"א). היא כוללת אנטנות פרטיות (למשל למקרה של קמפוס) אך גם יודעת להתחבר לאנטנות הציבוריות. רשת כזו תכלול בדרך כלל שירותי שיחות "לחץ כדי לשוחח" Push to Talk/Video, מפה דינמית לאיכון המשתמשים, מערכת לניהול קבוצות ואירועים, ועוד. בעולם קיימות כ-300 רשתות סלולאר פרטיות מתוצרת נוקיה, ומתוכן אחת בישראל בנמל אשדוד.
ומה בדבר הרשת הציבורית? כאמור הפריסה הרחבה שלה מהווה יתרון, וכך גם הצוותים המקצועיים המפעילים אותה. יחד עם זאת היא אינה עומדת בעומסים הכבדים הנוצרים באירועים מסוג האסון במירון, ואף לא באירועים "רגועים" יותר (כגון הופעה בפארק). ואגב לא מדובר בקשיי קליטה אלא בעומס-יתר; האנטנה הסלולארית באזור הר מירון מוגבלת באופן טבעי במספר המשתמשים שהיא יכולה לשרת בו זמנית. בדרך כלל זה מספיק אך במקרה חירום!
Network Slicing – חדשנות טכנולוגית ברשת הציבורית
אז מה עושים? מפעילים ברשת מנגנון תיעדוף ומתן קדימות! זה אפשרי טכנולוגית, וזה מצריך רק אישור רגולטורי. והנה נתון מפתיע: הגורם היחיד בישראל אשר קיבל אישור לקדימות ברשת הסלולארית הוא…הרכבת הקלה. יש סיבות מבצעיות ובטיחותיות מוצדקות לכך, אך במקביל יש מקום לאשר גם לגורמים קריטיים נוספים. הדרך המתקדמת ביותר לספק קדימות ברשת הסלולאר נקראת Slicing והיא נתמכת ברשתות מתוצרת נוקיה סביב העולם כבר מדור 4 וכמובן בדור 5 .
בשיטה זו הרשת הסלולארית הפיזית מחולקת באופן לוגי ל"פרוסות", כך שכל "פרוסה" מהווה רשת נפרדת ויכולה לשרת ארגון אחר תוך מתן קדימויות ושמירה על אבטחת מידע משופרת (לדוגמה, משטרת ישראל, מד"א וכו). כך למשל יוכלו המגיבים הראשונים להשתמש בשירות "לחץ כדי לשוחח" ולקבל קדימות על פני משתמשים אחרים בסביבה.
שילוב חכם של שני הפתרונות – גם רשת פרטית וגם slicing ברשת הציבורית – יאפשר תקשורת אמינה וסנכרון בין הכוחות השונים בשטח בכל אירוע המוני ובפרט באירועי חירום. כך יוכלו הכוחות לנהל את המשבר טוב יותר ולהקטין את ממדיי האסון, ובמקרים אחרים אף למנוע אותו.
ואם נצליח להציל ולו עוד נפש אחת– כאילו הצלנו עולם ומלואו.
