טכנולוגיית הסיבים האופטים הפופולרית בעולם הינה PON והיא מופעלת בישראל ברשתות של סלקום, בזק ואנלימיטד.
בדור הראשון שלה, GPON המופעל בישראל, אפשרה טכנולוגיה זו לספק מהירות הורדה עד 1 גיגה לשניה לבתי אב (מתוך סיב שמהירותו הכוללת היא 2.5 גיגה בהורדה).
הדורות הבאים של הטכנולוגיה המופעלים בעולם מאפשרים מהירות סיב של 10 גיגה ואף 25 גיגה, אשר מתפצלים לעשרות בתי אב.
לאחרונה הכריזה נוקיה על ניסוי מוצלח עם חברת התקשורת הבינלאומית וודאפון שבו הצליחו להעביר 100 גיגה לשניה באורך גל יחיד! שיא מרשים לכל הדעות.
יש שישאלו את עצמם למה צריך סיב במהירויות כאלה? הרי לכאורה גם מהירות של 1 גיגה לשניה לבית אב היא די והותר.
ראשית, סיב יחיד כזה יוכל לספק תקשורת למאות ואף יותר בתי-אב אשר יחלקו אותו באופן פאסיבי ללא כל מערכות חשמליות במסלול (“חלקים מתקלקלים” פוטנציאלים).
שנית, סיב כזה יוכל לתמוך בקישוריות אתרים סלולארים מתקדמים ובפרט בסביבה העירונית. בשנים הקרובות אנו צופים גידול משמעותי במספר אתרי הסלולאר 5G קטני-הרדיוס (וגדולי הקיבולת). הדבר נכון בפרט לאור השחרור הצפוי של ספקטרום 26 גיגה הרץ. אנו צפויים לראות אתרים במרחקים של 200-300 מטר מזה (ואף פחות), לרבות באזורי מגורים.
חיבור אתר סלולארי כזה לרשת צריך לתמוך בקצב של מספר גיגות לשניה (אפילו מעל 10). לכן סיב אופטי המסוגל לספק 100 גיגה לשניה יוכל לשרת מספר אתרי סלולאר בשרשרת.
ולא פחות חשוב מכך: אתר סלולארי 5G ומעלה תלוי בקיום מקור-שעון מדויק במיוחד. רשת התמסורת המחברת את האתר לרשת צריכה לספק לו אות שעון (שהועבר אליו משעונים מרכזיים ומדוייקים ברשת) בשגיאה מקסימלית של 1.1 ננו-שניה לכל היותר. טכנולוגיית ה-PON לדורותיה נבנתה מלכתחילה לתמול בדרישה זו ולכן היא אופטימלית לחיבור אתרים.
קראו עוד על טכנולוגית ה-PON המחוללת מהפכה בעולם תשתיות התקשורת
